האם החלפת רכיבי החימום בסוג IR יכולה באמת להביא לחיסכון של 20% בחשבון החשמל שלכם?
בואו נהיה כנים: רוב מפעלי עיבוד הפלסטיק פועלים באמצעות טונלים לייבוש, שלמעשה מהווים מקורות אובדן חום גדולים. הם ישנים, לא יעילים, וגורמים לאובדן רווחים דרך חשבון החשמל.
כנראה שתהיתם האם החלפת רכיבי החימום הישנים בנורות IR חדשות יכולה באמת להביא לחיסכון של 20%. האם זה אפשרי באמת?
אולי. אבל זה לא קסם – זה קשור לאופן בו החום פוגע במוצר.
הסוד נמצא בפיזיקה.
הטונלים הישנים פשוט מחממים את האוויר שבתוך המכולה, בתקווה שחלק מהחום יגיע לפלסטיק. זה איטי ומבזבז אנרגיה.
אנחנו עושים זאת בצורה שונה. באמצעות גופי חימום מקוורץ בעלי צפיפות גבוהה, אנו שולחים קרינה בגלים קצרים או בינוניים ישירות לתוך החומר. אין צורך לחמם את האוויר – אנו חוממים את המוצר עצמו.
התוצאה? זמן החימום פוחת. צריכת החשמל לכל מחזור יורדת. זה יעיל יותר, כי באמת יעיל יותר.
אבל יש גם חסרונות.
אי אפשר תמיד פשוט “לחבר ולהתחיל לעבוד”. אם נשתמש בנורה בעלת הספק גבוה יותר כדי להאיץ את תהליך הייצור, החוטים החשמליים הישנים עלולים שלא לעמוד בעומס. ראיתי הרבה לוחות חשמל ישנים שלא מסוגלים לעמוד בעומס הנוסף.
בנוסף, צריך לעקוב אחר המתח החשמלי. אם המתח לא יציב, החוטים עלולים להישרף מהר יותר מהצפוי. כדאי לבדוק את לוחות החשמל לפני שמתחילים את התהליך.
הקושי שצריך להבין.
כאשר מגדילים את עוצמת החימום, הדברים נהיים מורכבים יותר. נורות IR מקוורץ חזקות מאוד. אם רצועת ההעברה זזה לאט מדי, הפלסטיק עלול להישרף. צריך לאזן בין עוצמת החימום לבין מהירות ההעברה.
התוצאה הכספית.
היתרון הגדול הוא שהשדרוגים האלו הם אידיאליים למימון “ירוק”. ניתן להוכיח בקלות את הירידה בפליטות הפחמן.
צריך רק למדוד את צריכת החשמל לפני ואחרי השדרוג. ההפרש הוא מספר מדויק שניתן להשתמש בו לצורך חישובי כספים. עבור רוב הלקוחות שאנו עובדים איתם, החיסכון באנרגיה מכסה את עלות הפרויקט תוך פחות מ-18 חודשים.
אחרי זה? זה פשוט רווח טהור.